דיכאון

נתחיל בחדשות הטובות: דיכאון הוא בעיה בעלת פתרונות רבים. הוא לא כאן כדי להישאר לנצח!

זה יכול לקרות לכל אחד… יום רודף יום, ולאט לאט מזדחלת לה תחושה, שעננה כבדה רובצת לה על עולמך. תחושת עצב, יאוש תהומי וכעס על עצמך על אחרים, על העולם…. כל כך קשה לשאת זאת… רמת האנרגטיות יורדת ומתפתחת נטייה לבטל פעילויות, להימנע ממה שלא חייבים לעשות. העולם הולך ומצטמצם ומצטמצם… קשרים מתנתקים.

דברים שבעבר נראו מלהיבים כמו ספורט ציור, ארוחה טעימה או סתם שיחה טובה עם חברים, נראים לפתע כחסרי שחר לא מעניינים. המיטה הופכת להיות ידידתו הטובה ביותר והרעה ביותר של האדם שחש דיכאון.  

ולרגע אתה רוצה בכל זאת לשנות, לחזור לחיים. אך הכל ניראה כל כך קשה, כל כך כבד. ממילא כבר סיבכת לעצמך את העניינים, אין טעם לנסות. הנה, הוכחת רשמית לעצמך ולעולם כולו שאתה אפס. אחד כזה שבורח שלא מתמודד. אתה מלא בביקורת עצמית, מעולם לא שנאת את עצמך כמו שאתה מרגיש עכשיו.

הסביבה כמובן לא מבינה. אוהביך מתחילים להמריץ אותך ובכך למעשה מבקרים, מודאגים מכבידים. והנה, הנה עוד הוכחה אחת לכך שאתה לא שווה דבר, לא בעיניך ולא בעיני אחרים.

ואז מה? דבר מזין דבר. השינה מתערערת, התזונה מתערערת, הפרעות במערכת העיכול… תחושה כללית של עייפות וחולשה. ירידה בריכוז ירידה בזיכרון. חגיגה שלמה!

תפיסת העולם הקודרת, המחשבות השליליות תחושת חוסר התקווה, חוסר האונים וחוסר המוצא- מביאים אפילו למחשבות אובדניות.

אז מה עושים? איך יוצאים מזה?ממה ניתן לשאוב תקווה?

טיפול התנהגותי קוגנטיבי בשילוב עם טיפול תרופתי, ונמצא כיעיל במחקרים מקיפים.

לכן, חשוב להתייעץ גם עם פסיכיאטר וגם עם פסיכותרפיסט.

ראשית חשוב לשלול סיבות פיזיולוגיות לדיכאון כגון מחסור בויטמינים שונים, חוסר איזון ביוכימי במוח, חוסר איזון הורמונלי וכן הלאה. לכן חשוב מאוד, להתייעץ בפסיכיאטר. אם קשה להגיע לפסיכיאטר? אם קצת מתביישים? אפשר להתייעץ עם רופא המשפחה בתור התחלה. זיכרו שאין במה להתבייש. דיכאון הוא בעיה כל כך נפוצה שגם אם יהיה רשום בקופת חולים שהתייעצתם זה לא אמור להוות בעיה, זה גם לא אומר עליכם שום דבר רע.  זה אומר רק דבר אחד: עשיתם צעד ראשון בדרך לפתרון הבעיה.

שנית, במישור ההתנהגותי– אנו קוראים לזה “התחלת פעילות”. חוסר פעילות, הנה בעת ובעונה אחת סימפטום של דיכאון וגם אחד הגורמים לו. ככל שאנחנו עושים פחות אנחנו מרגישים מדוכאים יותר. וככל שאנחנו מדוכאים יותר אנחנו עושים פחות. לכן, מיפוי הפעילויות הנוכחיות, והכנסת פעולות אפקטיביות ופעולות מהנות לשגרת החיים, גם אם בשלב הראשון אין לנו כל מוטיבציה לעשות זאת, הינם תחילת פתרון הבעיה. האמינו לי זה אפשרי. נוכל לבנות תכנית הדרגתית, שמתאימה לקצב שלכם. וכל הצלחה נותנת עוד קצת אנרגיה כדי להזין את ההצלחה הבאה. זה לא קל, אני יודעת. אבל קשה יותר להיות בדיכאון.

שלישית, במישור הקוגנטיבי- מחקרים מוכיחים שבעת דיכאון, מחשבות אוטומטיות שליליות ולא רציונליות צובעות את הדרך שבה אנו חושבים על עצמינו, על אחרים ועל העולם. דוגמאות למחשבות לא רציונליות: אנחנו רואים את העולם בשחור ולבן (בדרך כלל שחור), נוטים להיתפס בכל סיטואציה לדברים שליליים ומתעלמים מהחיובי, אנחנו “קוראים” את מחשבותיהם של האחרים ובטוחים שהם חושבים עלינו דברים רעים. אנחנו בטוחים לגמרי שהעתיד צופן לו כשלונות, אסונות ואומללות תמידית. נשמע מוכר? מוכר ולא חביב… החלק הקוגנטיבי של הטיפול עוסק בזיהוי הפרשנויות שאנחנו נותנים לאירועים בחיינו. זיהוי מתי אנחנו מפרשים את המצב ומתי הדיכאון עושה זאת עבורינו. בחלק הקוגנטיבי, תוכלו לקבל כלים לשינוי צורת החשיבה, ובכך גם שינוי מצב הרוח ותחושת הערך העצמי.